החלטה בתיק עת"א 50792-03-12

העותר מלין על החלטת הרשות שאינה מאפשרת לאחיו, שי מוסלי (להלן: "שי"), לבקרו בכלא.

1.         העותר מרצה 11 שנות מאסר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מרמה ועבירות כלפי המשפט. הוא נושא מאסרו מחודש מאי 2005. מוחזק בהפרדת יחיד מאז 17.11.08, בין היתר בשל סיווגו כראש ארגון פשיעה. על פי הערכת גורמי המודיעין הוא מצוי מחד בקשרי חברות וקשרים עסקיים עם ארגוני פשיעה אחדים ומנגד בקשרי יריבות עם ארגוני פשיעה אחרים.

2.         לטענת העותר, החלטת המשיב לאסור כניסתו של שי לכלא למטרת ביקור אצל העותר אינה סבירה ופוגעת באופן לא מידתי בזכותו הבסיסית לשמור על קשרי משפחה, ובפרט כאשר הוא מוחזק בהפרדה מזה מספר שנים ואין לו קשר עם הסביבה. לטענת העותר, אין כל מניעה להתיר כניסתו של שי במסגרת ביקורי משפחה משום שאינו אסיר לשעבר, לא נעצר לאחרונה ואף לא נחקר במשטרה. העותר טוען כי לא פגש את שי למעלה מ-4 שנים והקשר ביניהם נשמר רק באמצעות שיחות הטלפון.

עוד נטען כי משלא קיימת מניעה שהוא ישוחח עם שי בטלפון, החלטת הרשות לאסור עליו להיפגש עמו בתוך כתלי הכלא היא בלתי הגיונית. ב"כ העותר הפנה לסעיף 22(2) לפקודת הנציבות 04.03.00 שכותרתה "החזקת אסירים בהפרדה" (להלן: "הפקנ"צ") הקובע כי בעת הביקור של אסיר בהפרדה יהיו נוכחים בחדר הביקורים שני סוהרים לפחות. בנוסף ציין כי מחוץ לחדר הביקורים בכלא "רימונים" מוצב שלט המציין כי הביקורים מצולמים ומוקלטים. מטיעוני ב"כ העותר עולה כי אביו של העותר מבקר אותו בכלא.

3.        המשיב מתנגד לקבלת העתירה. ב"כ המשיב סומכת טיעוניה על תקנה 30(ב) לתקנות בתי הסוהר, תשל"ח - 1978 הקובעתכי " מנהל בית הסוהר רשאי לאסור, בהחלטה מנומקת ובכתב, את כניסתו של מבקר לבית הסוהר, להגבילה בתנאים או להפסיק ביקור או פגישה עם אסיר, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שביקורו של אותו אדם יגרום לפגיעה בבטחון המדינה, בבטחון הציבור או בסדר הטוב והמשמעת של בית הסוהר." נטען כי התנגדות המשיב לביקור שי נובעת מהחשש שמא במסגרת הביקור יועברו מסרים לצורך המשך העיסוק הפלילי במסגרת ארגון הפשיעה אליו משתייכים העותר ושי כפי שעולה מהמידעים. היא הוסיפה כי בידי חטיבת המודיעין בשב"ס ומשטרת ישראל מצוי מידע מודיעיני רב, המפורט בנספח סודי ממנו עולה כי לרשות ישנו יסוד סביר להניח שביקורו של שי עלול לפגוע בשלום הציבור והכוונת פעילות פלילית, בהיותו חלק מארגון הפשיעה של העותר וקשריו לפעילות פלילית עניפה.

באשר לטענה כי הביקורים אצל אסירי הפרדה ממילא נערכים בנוכחות סוהר, השיבה ב"כ המשיב כי בעת ביקור לא ניתן לשלוט במידע שעובר בין האסיר למבקר ולא יהא זה צודק להטיל על שב"ס את האחריות לשלוט בכל מה שנאמר ומועבר בין המבקר לעותר. לשיטת הרשות, יש לעשות אבחנה בין שיחות טלפון המותרות בין העותר לשי לבין ביקורי שי בבית הכלא, שנאסרו על ידי המשיב

4.       בהסכמת ב"כ העותר הוצגו לעיוני פירטי המידע החסוי וחוות דעת שנערכה על ידי גורמי המודיעין. מעיון במסמכים אלה עולה כי שי מוגדר כחבר בארגון הפשיעה של העותר. מבלי לפרט את פרטי המידע הקיים בעניינו של העותר, אומר כי הוא מצביע על מעורבותו של העותר בפעילות פלילית מחוץ לכתלי הכלא ושליטתו בארגון הפשיעה באמצעות העברת מסרים על ידו לאנשיו הנמצאים מחוץ לכלא. עוד עולה מהמידע כי שיחות הטלפון אותן מנהל העותר עם בני משפחתו ואחרים, מנוטרות ומתועדות על ידי גורמי מודיעין.

5.       ההחלטה לאסור כניסתו של שי לכלא לביקור אצל העותר נמצאת בסמכות שירות בתי הסוהר הנדרש לאזן בין האינטרס החברתי בשמירה על קשרי משפחה וחברות והאינטרס הציבורי בשמירה על הסדר והביטחון, שעשוי להצדיק הטלת הגבלות בעניין זה. ההגבלות צריכות לעמוד במבחני מידתיות. שלילת הביקור משי חייבת להיעשות תוך הפעלת שיקול דעת מוקפד.זכותו של העותר לקבל ביקורי משפחה מדרגה ראשונה. אין חולק, ששי נכלל במסגרת ההגדרה של "קרוב משפחה מדרגה ראשונה".

6.       עיינתי בפרטי המידע החסוי שהוצג לעיוני ובחוות הדעת של גורמי המודיעין ומבלי להקל ראש באמור בחומר שהוצג לעיוני, לא מצאתי "עיגון ראייתי ממשי" כדי לאסור ביקורי שי בבית הכלא. החומר המודיעיני מתייחס כולו לפעילותו הפלילית של העותר וקשריו עם אירגוני פשיעה. על רקע פעילותו הפלילית המתמשכת, גם מאחורי סורג ובריח, הוא מוחזק בהפרדה כבר מזה מספר שנים. לא מצאתי בחומר שהוצג לעיוני אף לא ידיעה קונקרטית אחת המצדיקה להבנתי את החלטת הרשות, מעבר לחשש בעלמא. לטעמי, העובדה שלא נאסרו השיחות הטלפוניות בין העותר לשי שומטת את הבסיס מתחת להחלטת הרשות. אין בידי לקבל את הטיעון כי בביקור ניתן להעביר מסרים מה שלא ניתן לעשות בשיחות הטלפוניות. השיחות הטלפוניות מוקלטות וכך גם הביקורים אצל אסירי ההפרדה, הנערכים בנוכחות שני סוהרים וניתן להקליט אל השיחות ולתעד את הביקור באופן חזותי (ב"כ העותר הסכים לכך).

זאת ועוד ומבלי לפרט האמור בפרטי המידע והדו"ח המודיעיני, העובדה שהעותר מקיים פגישות עם אביו, היא הנותנת כי אין צידוק לאסור כניסתו של שי לכלא לביקור אצל העותר. אוסיף למעלה מן הצורך כי במידה ויתברר במהלך הביקור כי החשש אינו חשש בעלמא, תהיה הצדקה לשוב ולאסור כניסתו של שי לביקור בכלא.

סיכומו של דבר, מצאתי שהחלטת הרשות אינה מידתית ואינה עומדת במתחם הסבירות ולפיכך אני מורה על ביטולה וקובעת שיש לאפשר ביקורים של שי אצל העותר, בהתאם לנהלי שב"ס ובכפוף לכל תנאי אחר שייקבע על ידי הגורם המוסמך.

ההחלטה תיכנס לתוקפה ביום 3.6.12.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום,  ג' סיון תשע"ב, 24 מאי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: